<h1>תשובות ופסקים לחכמי אשכנז וצרפת סימן ז'</h1>
<h2>דף קיב:</h2>
ועוד מצאתי בשם רבי' יצחק בר שמואל, ועוד י"ל שכל זמן שבשר העליון היה פולט דמו, היתה חתיכה שנמצא הציר עליה בולעת הדם שנופלת עליה ופולטתו עם צירה ודמה של עצמה, שאפי' בשעה שפולט הבשר את דמו ואת צירו בולע הוא דם אחר ופולטו בפליטתו, ונמצא שלא נמצא בציר שבגומא אלא דם מועט כעין אותו מלח שעל הבשר שאין בו כח לאסור הבשר. ואע"פ שפי' הקונטרס גבי דגים ועופות שבשעה שהבשר פולט אינו בולע לפי שטרוד לפלוט, יכול להיות בכלי שאינו מנוקב ונבלע בבשר הדם שיצא ע"י המלח, כיון שנשתהא הבשר בכלי ונאסר ע"י הדם, אין להתיר ע"י שיסירוהו משם ויתנוהו בכלי מנוקב ויפלוט שם עם צירו דם שבלע, כי מאחר שיש שם שפע דם בכלי שאינו מנוקב שנמלח בו הבשר, ובשעה שהבשר בולע אין יכולת לפלוט הדם שבולע, שהרי שוכב בתוך הדם שנפלט שוב לא תועיל לו פליטתו שיפלוט כשיוסר משם. ולפי דבר זה נראה לאסור חתיכת בשר תפל שתחת בשר מליח, בשעה שהבשר מלוח פולט דם אם הוא באותו ענין שאין לומ' דמא מישריג שריג כגון שיש גומא ולא שריג אלא מתאסף ומתקבץ.
<h2>דף קיג.</h2>
מלח ליה מילחא גללניתא ומנפץ ליה, פיר' רבי' שלמה ומנפץ ליה לאחר זמן מפני שהדם נבלע בה, אבל מלח דקה אין צריך לנפץ שהיא נימסית מעל הבשר, מדלא פי' אין צריך לנפץ מפני שהוא שוטפה בהדחה אחרונה, מכלל דלמילחא גללניתא לא סגי בהדחה אחרונה וצריכה נמי ניפוץ, מפני שהיא נכנסת בביקוע הבשר ואין המים שוטפין אותה בלא ניפוץ. וכן לש' הל' גדו' שצריך ניפוץ והדחה אחרונה דהכי אית בהו רב דימי מנהרדעא מלח מילחא גללניתא וניחווריה שפיר דמי.
